בעמוד זה:
כתרים וגשרים ברפואת שיניים
מה הם כתרים לשיניים?
סוגי כתרים
- כתר חרסינה מאוחה למתכת PFM - כתרים פשוטים, ישנים וזולים יותר. מיוצרים מכיפה העשויה סגסוגת מתכתית חזקה המצופה בחרסינה. נותן מענה אסתטי לכל מיקום בפה אולם חסרונו הוא בכך שעלולה להיווצר הילה אפורה-כחולה בין שולי הכתר לחניכיים.
- כתר חרסינה - עשוי מחרסינה בלבד ללא מתכות כלל ולכן מעניק תוצאה אסתטית ברמה גבוהה מאד במיוחד בשיקום שיניים קדמיות. החיסרון הוא שנדרשת הסרת חומר שן אגרסיבית ומיומנות גבוהה מאד מצד הרופא וטכנאי השיניים.
- כתר זירקוניה - האלטרנטיבה האסתטית הטובה ביותר. בנוי מחומר דמוי יהלום מלאכותי וללא מתכת כלל. יתרונותיו רבים: הזירקוניום אינו מגרה את החניכיים ומתאים מבחינה ביולוגית באופן מושלם, הוא גם נחשב לחומר חזק ועמיד לאורך שנים ומאפשר תוצאה אסתטית מצוינת, בכך שניתן להתאים במדויק את צבע הכתרים לצבע המקורי של השיניים הסמוכות עד כדי כך שלא ניתן לזהות בין שן טבעית לכתר זירקוניה. בנוסף, כתרי זירקוניה נעשים בחריטה תלת ממדית דיגיטלית, כך שמתאפשר ייצור מהיר, רמת דיוק גבוהה והתאמה אופטימלית לחניכיים.
- כתר EMAX - עשוי מחרסינה שעברה תהליך של דחיסה ועיבוד בתנאי לחץ גבוהים, כך שמתקבל חומר חזק, בעל עמידות גבוהה ואסתטיקה. מקובל לבצע כתר זה בעיקר בשיניים הקדמיות, בשל עלותו הגבוהה בהשוואה לכתרים אחרים ובשל רמת המיומנות הגבוהה הנדרשת מצד רופא השיניים והטכנאי במעבדה.
אז באיזה כתר לבחור?
בחירת כתר מתאים היא מורכבת, ומתבצעת לפי מכלול שיקולים וצרכי המטופל; לכל כתר יש יתרונות וחסרונות ולכן נדרשת התאמה אישית לכל מקרה. על הרופא לבדוק את ההיסטוריה של המטופל, את מצב השן ואת השיניים הסמוכות, לבחון האם השן ממוקמת באזור הקידמי בפה והאם יש חשיבות גבוהה לאסתטיקה. בסופו של דבר, החלטה לגבי סוג השיקום צריכה להיעשות על ידי הרופא ובשיתוף המטופל בעת בניית תוכנית הטיפול בהתאם למצב הקיים בפה ולציפיות המטופל.
שלבי הכנת כתר
שלב מקדים: מבנה. מבוצע מילוי של החלל שנוצר בשן הפגועה באמצעות סתימה.
פגישה ראשונה:
- הכנת השן – הרופא מקטין את קוטר וגובה השן בעזרת מקדח, כאשר הכמות שמוסרת תלויה בסוג הכתר המתוכנן. המטרה היא לעצב בסיס אליו הכתר יוכל באופן מכני, תוך הסתמכות מינימלית על חומר הדבקה. על הרופא לפנות מספיק חומר שן כדי להשאיר מקום לכתר שיהיה עבה מספיק כדי שיהיה עמיד ולא ישבר.
- מטבעים – רופא השיניים מתעד את צורת הכנת השן המושחזת באמצעות חומר מיוחד על כף מטבע. בדרך כלל הרופא ישתמש בחומר שנקרא אלג'ינט או סיליקון. הרופא ימלא את המטבע בחומר הנבחר ויכניס לפה המטופל למספר דקות עד להתקשות החומר. לחילופין, ניתן לסרוק את ההכנה באמצעות סורק אינטרה-אוראלי. המטבע נשלח למעבדה, בצירוף הוראות נוספות באשר לצורת הכתר, צבעו והחומר בו יש להשתמש. בדרך כלל ישלח גם מטבע נוסף של הלסת הנגדית כדי שהטכנאי יוכל ליצור את הכתר תוך התחשבות בסגר.
- כתר זמני – העשוי אקריל. מותקן בסיום הפגישה ונשאר בפה עד למסירת הכתר הקבוע. תפקידו הוא שמירה על השן המושחזת וכיסויה לצורך תפקוד ומראה אסתטי. בנוסף, מונע את תזוזת השיניים הסמוכות. הכתר הזמני מודבק לשן באמצעות דבק זמני; דבק זה אינו עמיד במיוחד בפני מים ולחץ ובמידה ונופל יש לשוב למרפאה בהקדם ולהתקינו מחדש.
פגישה שנייה:
בדיקת התאמת הכיפה שהגיעה מהמעבדה בפה של המטופל. במידה ואין הערות לטכנאי ניתן להתקדם לשלב הבא.
פגישה שלישית ואחרונה:
מסירת הכתר הסופי. לפני ההתקנה מתבצע ניקוי וייבוש קפדניים של השן. הרופא בודק שהמטופל מרגיש בנוח עם הכתר, ושהכתר אינו לוחץ מדי או מקשה על סגירה מושלמת של הפה. בנוסף מתבצעת בדיקת מגעים בסגר ובתנועות של הלסת- הרופא משתמש ביריעה דקה המכוסה צבע דמוי דיו. הרופא מניח את היריעה על הכתר ומורה למטופל לסגור את הפה מספר פעמים בחוזקה, והצבע נמרח על האזורים הבולטים בכתר. הרופא מעצב מעט את הכתר בעזרת המקדחה לפי האזורים הצבועים. חוזרים על התהליך עד שהמטופל מאשר שההתאמה מושלמת. הכתר מודבק בדבק קבוע וחזק במיוחד, ובמקרה של כתר נסמך שתל ניתן להשתמש לחילופין בכתר מוברג.
כיצד שומרים על הכתר לאורך זמן?
- להגיע למרפאת השיניים פעם בשנה לביקורת שגרתית.
- לבצע ניקוי אבנית כל חצי שנה.
- שמירה על היגיינה אוראלית: מומלץ על צחצוח פעמיים ביום ושימוש בחוט דנטלי.
